שחאדה ואח' נ' גאד אריזות וסחר בנלאומי בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית נגד שתי הנתבעות יחד ולחוד בסך של 149 ₪. הנתבעת 2 הגישה תביעה שכנגד על סך של 108,878 ₪.

2.התובע טוען כי הזמין מן הנתבעות סחורה כמפורט:

181 גלילי רשת צל מסוג 90% צפיפות בשלושה צבעים כחול, ירוק ושחור ברוחב 4/50 מ'

40 גלילי רשת צל מסוג 90% צפיפות בשני צבעים כחול וירוק ברוחב 6/50 מ'

לטענתו עבור סחורה זו שילם סך של 108,878 ₪.

3.הנתבעת 2 (להלן: "מרגליות") טוענת כי היא אשר ספקה לתובע את גלילי רשת הצל ואל קיבלה כל תשלום עבורה. לפיכך, הגישה את תביעתה שכנגד על סך של 108,878 ₪ לקבלת אותו תשלום.

4.התובע טוען לחוסר התאמה בין ההזמנה לבין הסחורה אשר קיבל בפועל. הגלילים אשר אמורים היו להיות באורך של 50 מ' היו קצרים מכך. הצפיפות אינה תואמת 90% צל אלא פחות מכך, ישנם פסים באמצע ויש הבדלים בגוונים ובצפיפות כך שלא ניתן לחברם יחד.

לפיכך תובע הוא 7,935 ₪ בגין האורך החסר בסך של 15 מ' בכל גליל שחור של 4/50 (60 גלילים) וכן 100,000 ₪ פיצוי עבור הפרת התחייבות וגרימת נזק לשמו הטוב של התובע בין לקוחותיו.

5.כמו כן תובע התובע 41,233 ₪ בגין סחורה אשר הזמין ולא סופקה אך שילם את הסכום כמקדמה עבורה. כתב התביעה סותם ואינו מפרט עוד כל פרט ביחס לכך. בהמשך ההליך נלמד כי מדובר ביריעות לזיתים.

6.באשר ליריעות אלו טוענת מרגליות כי כלל לא הוזמנו אצלה וכלל לא קיבלה תשלום בגינן.

7.הנתבעת 1 (להלן: "גאד") טוענת ביחס לכלל התביעות כי היא משמשת כסוכן עצמאי, מעין מתווך בין יצרנים ויבואנים לבין חקלאים וסוחרים. גאד מקבלת הזמנות מלקוחות משגרת לספקים, גבוה את התמורה מן הלקוחות ומעבירה את התמורה בניכוי עמלת סוכן לספקים.

האחריות לטיב הסחורה היא של הספקים ולא של גאד.

8.ביחס ליריעות הצל מציינת גאד כי היא פעלה כסוכן של מרגליות והוכחה לכך היא כי חשבוניות המס ותעודות המשלוח הונפקו על ידי מרגליות. לפיכך אין היא אחראית לטיב הסחורה אשר סופקה. גאד מאשרת כי קיבלה את התמורה עבור יריעות הצל.

9.ביחס ליריעות הזיתים ההזמנה אכן לא סופקה אולם, הושב לתובע מלוא כספו.

10.מטעם התובע העיד התובע עצמו וכן עובד שלו מר רביע ספייה. מטעם גאד העיד מר גדעון כהן, מנהלה. מטעם מרגליות העיד מר גדעון גינת מנהלה. כל העדים העידו לאחר שהגישו תצהירי עדות ראשית.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

טענת חוסר ההתאמה ביריעות הצל

11.מייחסת אני אמון מלא לתובע אשר העיד כי לא היה מרוצה מן הסחורה אשר סופקה לו והיא לא ענתה על דרישותיו. אולם, לא די בכך על מנת לקבוע חוסר התאמה אובייקטיבי בין המזומן לבין הסחורה אשר סופקה. לא אוכל לקבוע דבר ולא אוכל לשום פיצוי נדרש וזאת בשל העדרן הכמעט מוחלט של ראיות, למעט מילותיו הוא.

12.התובע לא הביא כל ראיה להמחשת טיב הסחורה שסופקה לו. התובע העיד עדות של בעל דין והביא לתמכיה בטענותיו אלו את מי שהיה עובד אצלו אותה העת מר רביע ספיה אשר היה בן 18 כאשר החל לעבוד אצל התובע בחודש 10/09. קרי בשעת התרחשותה דברים עבד אצל התובע פחות משנה. הוא אינו זוכר מתי התקבלה הסחורה המדוברת. הוא יודע כי הם מקבלים כל הזמן סחורות. לדבריו היה קליינט אחד שהחזיר את הרשת ואמר שהיא לא החזיקה מעמד חודשיים. הוא אינו זוכר בדיוק כמה זמן עבד שם. (פרוטוקול עמ' 8-9). איני מוצאת כי עדות זו די בה כדי לתמוך בעדותו של התובע על מנת שניתן יהיה לומר כי נטל ההוכחה הורם באשר לליקויים הנטענים.